פיתוח צוות
האם וכיצד תפיסת השלם גדול מסך חלקיו אפשרית ויכולה לבא לידי ביטוי בעידן האינדיבידואליזם המחוזק כיום? ארגונים היו ועדיין מבוססים צוותי עבודה. בד בבד אנו בעידן בו עבודת הפרט כשלעצמו (אפילו בהתרחבות סגנון העסקה שכזה) מתחזקת. ליווי ייעוצי בעזרת מודל המקדם בנייה ו פיתוח צוות תוך חיזוק וחיבור למטרות וייעוד בשילוב מתן מקום לייחודיות הפרטים המרכיבים את הצוות. שילוב הנחייה השתתפותית המאפשרת מעורבות מלאה של חברי הצוות ביצירת המציאות המיוחלת.
ייעוץ ופיתוח ארגוני
תקשורת מנהיגותית
תשתית תפיסה ניהולית המוכרת לרב בשנים אחרונות מתייחסת לקיומם של שני צירים: ציר משימה וציר אנשים. אם תשאלו מנהל על הללו המונחים שגורים ומוכרים, ציר המשימה אף ברור ומובהק במשמעותו ויישומו. אלא שציר האנשים מסתבר יותר לוט בערפל או מקבל משמעות כללית ופחות מתורגם במשמעות היומיומי שלו.
-
מה זה אומר ציר ה"אנשים" בניהול?
-
מה משקלה של תקשורת בניהול?
-
האם ואיך באמצעות תקשורת מנהל מוביל ומחבר את אנשיו למטרות ולעשייה?
-
האם יש קשר והשפעה בין המידה שאני מודע לעצמי (המנהל) ובין התקשורת שאני מקיים?
-
מהי תקשורת ניהולית מוצלחת?
מעצבים עתיד
תכנית פיתוח מנהיגות ומצוינות ארגונית. ארגון "גאלופ" ניהל מחקר שיטתי בנושא מצוינות, אשר כלל ראיונות עם למעלה משני מיליון עובדים ומנהלים וזיהה 34 תמות (דפוסים) שכיחות ביותר של כישרונות אנושיים. הטרגדיה האמיתית לפי מחקר זה, היא לא שלכל אחד מאתנו אין מספיק חוזקות, אלא שאנחנו לא מנצלים את החוזקות שיש לנו.
תכנית פיתוח ליצירת מרחב חשיבה ושיח להעלאת רעיונות ומיזמים חדשים, עם אפשרות לחשיבה ביקורתית מקדמת. מרחב המעודד מנהיגות צעירה מובילה ותרבות ארגונית יוצרת.
שרות לבריאות
שרות במערכת הבריאות ושיפור חוויית מטופל. שרות הוא נושא אשר מעסיק ארגונים מאז שנות השמונים. עברנו כברת דרך ועדיין לא פעם הלקוח נותר בחוויה של תסכול. במערכת הבריאות הנושא אף מורכב יותר. מדובר במפגש או מצבים אשר מראש "טעונים" וככאלו מאתגרים מאוד! מכיוון אחד המטופל לא פעם במצב מלחיץ מודאג וחסר הבנה, מכיוון שני הרופא או איש הצוות הם בעלי הידע, גורם מושיע, הנמצא ונדרש לתפקוד בסביבת עבודה לחוצה ומוצפת במגוון של אתגרים.
-
מה יש במפגש "רופא/איש צוות – מטופל" שעושה אותו כל כך טעון ומורכב?
-
האם ואיזו השפעה יש באופן תפיסת תפקיד של איש המקצוע אשר משפיע על נוכחותו במפגש?
-
האם ה"לקוח הישראלי" אכן כל כך "תובעני" ודרישותיו מוגזמות?
"למה באמריקה השרות טוב יותר"?
מוצר עיקרי של לא מעט חברות וארגונים היום הוא מתן שרות. לא פעם אנו נוטים לתפוס כי שרות הינו תחום מובן, נגיש וידוע ואין צורך ללמד. בפועל אנו פוגשים לא מעט ארגונים בהם שרות הופך להיות תלוי פרשנות אישית (של עובד) וישנם פערים גדולים באופן שזה מקבל ביטוי במפגש עם הלקוח.
-
מה ההבדל בשרות בארץ לשרות שאנו חווים מארגונים תוצרת "חוץ"?
-
מה בין תחושת בטחון, אמון וחווית שרות?
-
האם ניהול שרות הוא חלק מאחריותו ומשימותיו של מנהל?
-
האם ובאיזה אופן קשר של עובד עם מנהליו משפיע ומתווה את איכות השרות ביחידה?
-
האם וכיצד בטחון ואמון עם העובדים משפיע על מתן ואיכות השרות?
שיחת הערכה – שיחה מפתחת!
שיחות הערכה שנתיות התבססו בשנים האחרונות כ"מופע ארגוני" בעל ערך רב. בכך ישנה התקדמות בד בבד, לא פעם השיחות נתפשות כמטלה נוספת במשימות "רבעון אחרון" כ"מרתון מספרים" להספיק ולהעריך איכות עבודה של העובדים. בכך לעיתים מתפספסת המטרה העיקרית של למידה ופיתוח. שיחת הערכה מיטבית יכולה להביא לרווח משולש: לשפר ולקדם ביצועים של העובד והרגשתו בעבודה, לחזק מיצוב המנהל והקשר עם העובד, לקדם להשגת יעדי הארגון באשר הם. מודל ״שיחה מפתחת״ מבוסס עקרונות תקשורת מקרבת.
ניהול שינוי והטמעה
השינוי הפך להיות הקבוע כשאופן ההתמודדות עימו לעיתים נותר מופשט ופחות מטופל. עובדים, מנהלים מוצאים עצמם מקדמים שינוי מתוך עמדה מגיבה ופחות מעמדה מנהלת את השינוי ומשמעויותיה. ניהול שינוי והבנייתו באופן מיטבי ונכון, מגדילים סיכויי הצלחה בהטמעתו והקטנת התנגדויות אשר בדרך.
איך החדש הופך להיות השגרה? עבודה על פי מודל הטמעה רשתי.